אוכלוסייה עם מוגבלויות שכליות
מוגבלות שכלית התפתחותית מאופיינת כיכולת אינטלקטואלית - שכלית ותפקודית נמוכה מהנורמה המקובלת. אדם יאובחן כאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית אם גילו השכלי נמוך באופן משמעותי מגילו הכרונולוגי. יכולתו האינטלקטואלית של האדם מתבטאת בדרך שבה הוא פותר את בעיותיו, רוכש מיומנויות חדשות, מתקשר עם סביבתו, קולט מידע מעבד ומצליח ולהשתמש בו, על מנת להבחין בין מצבים שונים ולהתמודד עם משימות החיים השוטפות.
ישנם מספר תת תחומים המגדירים את היכולת או הקושי של האדם להסתגל מבחינה תפקודית והתנהגותית, לסטנדרטים של התנהגות תפקודית וחברתית הצפויים מבני גילו בקבוצתו התרבותית:
הסתגלות חברתית: יכולת לזהות מצבים חברתיים שונים, יכולת להגיב מבחינה חברתית בהתאם לסיטואציה, והיכולת להבחין בין אנשים שונים והבנת כללים חברתיים.
הסתגלות תקשורתית: יכולת לדבר במשפטים שלמים, מורכבים, באופן דיבור המובן לאחרים, בהתאם למצופה מקבוצת הגיל הכרונולוגי.
הסתגלות גופנית: יכולת הליכה, ריצה, דילוג, עלייה וירידה במדרגות ושימוש במוטוריקה גסה.
הסתגלות לעצמאות תפקודית: יכולת להתלבש באופן עצמאי, לשרוך שרוכים, לרכוס כפתורים, להתקלח, לשמור על ניקיון אישי, לשלוט בצרכים וכדומה.
חינוך מיוחד לתלמידים עם מוגבלות שכלית קיים צורך רב בלמידת כישורי חיים והוראה על ידי שילוב של הוראה יחד עם טיפול סיעודי, בריאותי, חינוכי, שיקומי ומקצועי. כל התחומים הללו חייבים להיות יחד כמקשה אחת. כאשר מגיעים לסביבתם החינוכית של תלמידים עם מוגבלות השכלית, כדוגמת מערכת החינוך, קיים הצורך להעניק לתלמידים אלו סביבת לימודים ראויה, כבוד, רצינות והתייחסות מיוחדת למגבלותיהם. תוכנית הלימוד ומערכת השעות נבנות לכל תלמיד בנפרד, זה קורה מכיוון שכל תלמיד יכול להיות בכיתה במשך זמן שונה. מורה המלמד תלמיד עם מוגבלות שכלית, עומד בפני אתגר ייחודי. כיום, ישנם תחומים הכרחיים אשר מורים שמים עליהם דגש רב כאשר הם בונים תוכנית לימודים לתלמידים עם מוגבלות שכלית, כדוגמת: כישורי תקשורת, כישורי תעסוקה, עזרה עצמית, כישורים חברתיים, קוגניטיביים, מוטורים ועוד.
מסגרות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
קיים רצף של מסגרות יומיות לאנשים עם מוגבלות שכלית, הממשיכים להתגורר בבית הוריהם או משפחתם, או לבדם. עקב מצבם הם זקוקים לליווי, ברמות השגחה משתנות.
המסגרות היומיות המוצעות הן :
תעסוקה נתמכת - תעסוקה בשוק החופשי, בליווי של מדריך .
מקומות עבודה שיקומיים
מסגרות יומיות טיפוליות או סיעודיות, על פי הצורך.
גורמים למוגבלות שכלית
סיבות גנטיות - כוללות בעיות כרומוזומליות, ומחלות תורשתיות. ככל שגיל היולדת גבוה יותר, גדל הסיכון ללידת תינוק עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
גורמים ביולוגיים שאינם גנטיים - התפתחותיים כוללים חשיפה של האם לזיהומים והרעלות במהלך ההיריון, שימוש בסמים ובאלכוהול בתקופת ההיריון ועוד. וכן סיבות נרכשות הכוללות גורמים חברתיים ותרבותיים.
מעונות, הוסטלים ודיור
ישנם סוגים רבים של מעונות, הוסטלים ומערכי דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית, הן ממשלתיים, הן ציבוריים והן פרטיים, וקיים רצף של מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית:
דיור נתמך - הינו דיור בקהילה באופן עצמאי עם ביקור שבועי של מדריך.
דיור בקהילה - מגורים בדירה המשותפת למספר שותפים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. מדריך מטעם העמותה המפעילה נמצא בדירה בשעות אחה"צ והלילה כל יום ולן במקום. כל השירותים ניתנים בקהילה ונרכשים על ידי הדיירים, בליווי של המדריך.
מעון פתוח - מגורים במסגרת ייעודית מעט יותר מוגנת, לדיירים בעלי רמת עצמאות ויכולת פחות גבוהים. במסגרת כזו מסופקים השירותים השונים לדיירים בתוך המעון ולא באופן עצמאי בקהילה.
מעון סגור - מגורים במסגרת סגורה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שמסיבה כלשהי יש קושי במגוריהם בסביבה פתוחה, לרוב עקב בעיות התנהגות קשות מאוד ולא מאוזנות.
Humanity פועלת אל מול העמותות, אל מול התורמים ואל מול אוכלוסיות עם מוגבלויות שכליות, וזאת על מנת לסייע להם לחיות חיים טובים יותר, ולאפשר להם להתמודד עם בעיותיהם בצורה האפקטיבית ביותר.
אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית נמצאת בסיכון רב מממוצע האוכלוסייה הכללית, לפיתוח הפרעות נפשיות עקב המוגבלות השכלית והמצב הנפשי שלהם. האבחנה המבדלת במקרים אלה אינה תמיד פשוטה, ההפרעה בהתפתחות המוח גורמת לנכה השכלי האטה בכושר החשיבה האינטלקטואלית וזריזותה. אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית, על רקע פגיעה מוחית ראשונית, עשויה להתקשות בתקשורת עם הזולת, לגלות חוסר עניין או לחלופין להתקשות בוויסות דחפים.
הפרעות וקשיים הנפוצים באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית
הפרעה דו-קוטבית - חלק מאוכלוסיית בעלת מוגבלות שכלית לוקה בהפרעה דו-קוטבית, אשר בה סובל האדם מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות, ונע בין מצב דיכאוני והימנעות, לבין מצב רוח מרומם עם מחשבות גדלות ונטייה לתוקפנות.
הפרעות קשב וריכוז - בקרב 35 אחוזים מהילדים ובני הנוער עם מוגבלות שכלית קיימת גם אבחנת הפרעת קשב וריכוז.
הפרעת דיכאון - בקרב 40 אחוזים מאלה שיש להם מוגבלות שכלית קיים דיכאון, המתבטא בהסתגרות, חוסר עניין בסביבה, תפקוד ירוד, הפרעות בתיאבון ובשינה. ייתכן כי הגורמים לכך הם גם חברתיים. במקרים רבים חשופים אנשים עם מוגבלות שכלית להתייחסות פוגעת, מעליבה ואף תוקפנית, בשל דעות קדומות, דבר שעשוי להגביר את מצוקתם.
הפרעת סכיזופרניה - בקרב 2 אחוזים מאוכלוסיית בעלי מוגבלות שכלית קיימת גם אבחנה של סכיזופרניה, המתבטאת בשכיחות תופעות של הזיות שמיעה וראייה, מחשבות שווא והפרעות חשיבה שונות.
הפרעות חרדה - שכיחות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית, והבולטת ביניהן היא הכפייתיות. האוכלוסייה עם מוגבלות שכלית, מתאפיינת בתמימות עם דפוסי התנהגות שלעיתים תכופות לא מובנים על ידי החברה ועשויים לעיתים קרובות לחשוף אותם לתוקפנות חוזרת, פיזית ומילולית המופנית כלפיהם. על רקע זה עלולים רבים מהם לגלות סימנים להפרעת דחק פוסט-טראומטית, שהינה אחת מההפרעות אשר הינן פחות מאובחנות למרות שכיחותה הרבה. לרבים מהלוקים במוגבלות שכלית העומדים בפני מצבים חברתיים קשים ומאיימים, יש חלומות הקשורים לאירועים שחוו, מחשבות חודרניות והתנהגות הימנעותית מובהקת. האבחנה המבדלת כאן אינה קלה, עקב הקושי בתקשורת וביכולת לדווח על מצוקתם.
הפרעות הסתגלות - הסתגלות למצבים משתנים היא אתגר יומיומי וקשה העומד בפני אדם עם מוגבלות שכלית. לאדם זה עשוי להיות חשש ולעיתים חרדה. אנשים עם מוגבלות שכלית נאחזים בשגרה ובמוכר ולכן, שינוי שחל מסביבם עשוי להוות מקור למצוקה וסבל. אנשים עם מוגבלות שכלית עשויים להראות קשיי הסתגלות על כל מאפייניהם, גם כתגובה לגירויים ושינויים שרוב האנשים כלל לא יתייחסו אליהם כקושי, כגון שינויי מזג אוויר או היעדרות זמנית של דמות מוכרת.
הפרעות קוגניטיביות - בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית, עקב הפגיעה הראשונית במוח, קיימת פגיעות להידרדרות קוגניטיבית, כדמנציה, בלבול וחוסר התמצאות, עקב חום, סיבות רפואיות, או עקב חומרים כימיים בתרופותיהם. דמנציה מופיעה בקרב 22 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 65 שנה. לעומת זאת, בקרב אנשים הלוקים בתסמונת דאון נמצאה דמנציה בשיעורים של כ-50% מעל לגיל 45.