לוחמים פוסט טראומטיים

פוסט טראומה הוא שמה העממי של הפרעה פסיכיאטרית השייכת למשפחת הפרעות החרדה, הנקראת בשפה המקצועית הפרעת דחק פוסט טראומטית. ההפרעה מתפתחת בעקבות אירוע קשה מבחינה גופנית, נפשית, או גופנית ונפשית במקביל. האירוע הקשה הוא למעשה המאורע הטראומטי וזהו המקור לשמה העממי של ההפרעה, שכן משמעות המילה פוסט – "אחרי". הלוקים בהפרעת דחק פוסט טראומטית, בדרך כלל מגיבים לחוויה בתחושות של חוסר אונים ופחד, כשלרוב מופיעים במקביל גם חוסר סובלנות לזולת ואובדן עניין בתחומי בתחומים רבים שבעבר גרמו להנאה.

כיום ידוע כי רוב הלוקים בהפרעה עברו תאונת עבודה או תאונת דרכים, וכי ישנה שכיחות גבוהה במיוחד של הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב יוצאי קרבות. כך לדוגמה כיום נראה כי שלושים אחוז מיוצאי מלחמת וייטנאם סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית.

בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי המערכת הנפשית מוצפת בגירויים שאותם היא אינה יכולה להכיל ולעבד. הגירויים הללו נותרו במערכת בצורתם הגולמית והלא מעובדת, ומדי פעם שבים וחודרים למרכז התודעה בצורתם המקורית. באופן זה, הנפגעים חווים מחדש את האירוע הטראומטי באופן פיזי או נפשי, ממש כאילו הוא קורה שוב ושוב. דימויים, זיכרונות, רעשים וריחות שהיו בפועל בזמן התרחשות הטראומה שבים ותוקפים את הנפגע. מכיוון שחודרנות טראומטית כזאת מכאיבה מאוד, הנפגעים מנסים להימנע מכל דבר שעשוי להזכיר להם את האירוע הטראומטי. כך נוצר מעגל של חודרנות מצד אחד והימנעות מצד שני. מעגל זה הוא לב-לבה של התסמונת הפוסט-טראומטית.

מצב של פוסט טראומה אינו מעיד על חולשה והסימפטומים של פוסט הטראומה הינם תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. לכל אדם יש גבול מסוים, וקרוב לוודאי שכל אדם ילקה בתסמונת פוסט טראומטית אם ייחשף לאירוע טראומטי חריף דיו.

הגורמים לפוסט טראומה

בדומה לשאר ההפרעות הפסיכיאטריות, הרי שלא ניתן לנבא מראש מי עתיד ללקות בהפרעת דחק פוסט טראומטית. עם זאת, לאחר מחקרים רבים שנערכו בתחום זה, ניתן להצביע בבירור על מספר גורמי סיכון ללקות בהפרעה זו:

טראומה בתקופת הילדות.

הפרעת אישיות - הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות אנטיסוציאלית או הפרעת אישיות פרנואידית.

מערכת תמיכה חברתית לקויה – חייל שנקלט לפני זמן קצר ביחידה או חייל שיחסיו עם חבריו ליחידה מעורערים למשל, נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעת דחק פוסט טראומטית בהשוואה לחייל בעל חברים רבים ביחידה, הנחשב לפופולארי ואהוד.

נטייה גנטית ללקות בהפרעה פסיכיאטרית – כיום ידוע כי להפרעות הפסיכיאטריות השונות ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים, אך טרם הצליחו החוקרים בתחום לבודד מוטציות גנטיות המעמידות את האדם בסיכון ללקות בהפרעת דחק פוסט טראומטית.

שתייה מוגזמת של משקאות אלכוהוליים, סמוך למאורע הטראומטי.

מחסור כרוני חמור בשעות שינה.

שימוש בסמים שהינם בעלי פוטנציאל לגרום לחרדה ופרנויה.

שינויים מסוימים בחיים שיש בהם כדי לגרום ללחץ סמוך לפגיעה לפני המאורע הטראומטי.

התסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית

הקריטריונים המשמשים לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית לפי המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות:

האדם נחשף לאירוע טראומטי שבו התעמת, היה עד או חווה איום של פציעה משמעותית, או מוות, או איום כלשהו על השלמות הגופנית שלו, או של בני אדם אחרים. האדם חווה כתוצאה מכך פחד עמוק, אימה או חוסר אונים.

האירוע הטראומטי נחווה מחדש בלפחות אחת מהדרכים הבאות:

זיכרונות חודרניים חוזרים מהמאורע הכוללים מחשבות, תפיסות או תמונות.

חלומות מעיקים וחוזרים על המאורע הטראומטי.

הרגשה או התנהגות כאילו שהמאורע חוזר על עצמו ומתרחש שוב. הכוונה היא למשל להזיות, פלשבקים או אשליות.

האדם סובל ממצוקה נפשית משמעותית כל אימת שהוא נחשף לגירוי חיצוני או פנימי שמזכיר לו היבט מסוים במאורע הטראומטי.

עוררות גופנית בחשיפה לגירוי חיצוני או פנימי המזכיר אספקט מסוים במאורע הטראומטי.

 

קיימת הימנעות עקבית מכל גירוי המזכיר את המאורע הטראומטי ובנוסף מתרחשת הקהיה של התגובתיות באופן כללי:

ניסיון להימנע מרגשות וממחשבות שקשורים לטראומה.

חוסר יכולת להיזכר באספקט חשוב במאורע הטראומטי.

ניסיון להימנע מאנשים, מקומות או פעילויות המזכירים את המאורע הטראומטי.

תחושה של נתק או של זרות מאחרים.

ירידה ניכרת בהשתתפות בפעילויות חשובות או בעניין.

חוסר אמונה בעתיד .

תסמינים כרוניים של עוררות לרבות: קשיי ריכוז, התפרצויות הזעה וחוסר מנוחה, קושי להמשיך לישון לאורך זמן או קושי להירדם.

ההפרעה פוגעת בתפקוד התעסוקתי, החברתי או בכל תפקוד משמעותי אחר או שההפרעה גורמת למצוקה קלינית משמעותית, לפעמים הנפגע מודע לכך שהוא עושה מאמצים להימנע מדברים שיזכירו לו את הטראומה, ולפעמים הוא אינו רואה את הקשר בין החוויה הטראומטית לבין ההתנהגות שלו. כך או כך, ההימנעות עשויה להעניק לו את האשליה, שהנה הוא מצליח להתמודד עם הקשיים שהוא חווה בעקבות החשיפה לאירוע הטראומטי. הימנעותו של הנפגע עשויה לשרת אותו טוב בטווח הקצר, אך לאורך זמן ההימנעות מתקבעת ופוגעת באופן משמעותי באיכות חייו. נוסף על כך, השימוש התכוף בהימנעות מעיד על כך שהאספקט החודרני של הטראומה עדיין קיים, ובמוקדם או במאוחר הוא ישוב ויפרוץ החוצה בדמותם של הסימפטומים החודרניים.

טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית מורכב בעיקר מטיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. אחד הטיפולים היעילים ביותר עבור הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה מתמקדים בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל על ידי זיהוי מחשבות אוטומטיות ועיוותי חשיבה, ערעור על דפוסי החשיבה הלא תקינים או המזיקים ולימוד ותרגול של דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מועילים וחיוביים.

התרופות בהן נעשה שימוש לטיפול בסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית הן תרופות נגד דיכאון מקבוצת ה – SSRIs כמו לדוגמה אפקסור או פרוזאק. הטיפול התרופתי בדרך כלל ניתן במקביל לטיפול הפסיכותרפי. טיפולים נוספים המתאימים עבור הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית הם למשל תרפיה במשחק, פעילות גופנית ועיסוק בספורט, פסיכותרפיה בין אישית ועוד.

הלם קרב

הלם קרב, הידוע גם בשמו "תגובת קרב" היא תגובה לפוסט טראומה של חייל לאירוע שהתרחש בזמן פעילות מבצעית-מלחמתית. כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. בישראל חיים כ-4,000 נפגעים כאלה.

המעבר מחיי אזרח לחיים צבאיים הינו חד. החייל מאבד את כושר הבחירה והתנועה, ועליו לציית לרשויות פיקוד כפויות. על מנת להסתגל לסביבה הצבאית על החייל להפעיל מנגנוני התמודדות ומאמצי הסתגלות למצבים חדשים ולא נעימים, כלומר מתעוררים קונפליקטים נפשיים. בזמן מלחמה מתווסף מעבר קיצוני וקשה הרבה יותר – המעבר מתנאי שלום וביטחון לתנאי מלחמה. מעבר זה גורר עימו קונפליקטים נוספים המעמיסים על המערכת הנפשית של החייל. הסיכון להיפגע ואף להיהרג ברור ומוחשי ומהווה לחץ מתמיד בנפשו. לחץ זה מעורר בחייל דחף לצאת מתחום הסכנה.

גורמי הסיכון להלם קרב הינם כל הגורמים המשפיעים על היווצרות תגובות פוסט-טראומטיות כגון:

תשישות גופנית - חוסר שינה, מאמץ גופני מתמשך, מצבי רעב, חום או קור.

פסיביות כפויה - כאשר לא ניתנת לחייל אפשרות של פעילות והוא נמצא בהמתנה.

ירידה במורל - מידת התמיכה שאותה החייל מקבל ביחידתו.

מידת ההזדהות עם המטרה - עד כמה החייל מרגיש חלק מהמשימה שאותה הוא עושה.

Humanity פועלת אל מול העמותות, אל מול התורמים ואל מול הנתרמים אשר הינם נמנים בקרב אוכלוסיית הלוחמים הפוסט טראומטיים , וזאת על מנת לסייע להם לחיות חיים טובים יותר, ולאפשר להם להתמודד עם בעיותיהם בצורה האפקטיבית ביותר.

Humanity    You Care, You Share, You Change!

כתובת: ת.ד 121, הוד השרון, מיקוד 4510101  |  טלפון: 077-2050835  |  פקס: 077-4703441  |  אימייל: office@humanityltd.com