אוכלוסייה עם בעיות כלכליות

מאפייני החברה הישראלית

​

החברה הישראלית הינה חברת הטרוגנית, משוסעת, המאופיינת בריבוד ובעלת מאפיינים דמוגרפיים שונים מאלה של מדינות המערב. עיון בנתוני העוני והאי-שוויון בעשור האחרון מעלה כמה מגמות בולטות שמקורם במאפייניה הייחודיים של החברה הישראלית:

ממדי העוני במגזר הערבי ובמגזר החרדי גבוהים יחסית לשאר האוכלוסייה. לשם המחשה, המגזר הערבי והמגזר החרדי מהווה 50-60% מכלל העניים במדינה. אמנם ניתן להצביע על מגמת ירידה מסוימת, אך נתוני העוני עדיין גבוהים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.

המגזר החרדי מאופיין בשיעורי עוני הגבוהים במידה ניכרת מאלה של כלל האוכלוסייה, אבל בשל נתונים מוגבלים על מגזר זה קשה להסיק על שינויים ארוכים טווח המתחוללים בו. בהכללה ניתן לומר כי שיעורי העוני הגבוהים יחסית במגזרים אלו מקורם בשיעורי פריון וילודה גבוהים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, וכן בשיעורי תעסוקה נמוכים. הגורמים לשיעורי התעסוקה הנמוכים מקורם במגוון של סיבות - בין היתר אי-נגישות למקומות תעסוקה או אבטלה מרצון.

המבנה הדמוגרפי של משפחות בישראל קשור אף הוא לשיעורי העוני, ככל שבמשפחה יותר נפשות, כך גדלים סיכוייה להיכנס למעגל העוני. במדינת ישראל לכשליש מהמשפחות שלושה ילדים ויותר, בהשוואה לכ-20% מהן ברוב המדינות המפותחות.

ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מלמדים כי בירושלים ובפריפריה ממדי העוני גבוהים יותר מאלה שבכלל האוכלוסייה. ירושלים היא העיר הענייה ביותר בישראל, ואוכלוסייתה מורכבת הן מהמגזר הערבי והן מהמגזר החרדי. יתרה מזאת, בעיר זו האוכלוסייה הצעירה ביותר, עובדה שמתקשרת למבנה הדמוגרפי של משפחות בישראל.

 

​

ההתמודדות עם קשיים כלכליים

​

סוף החודש הוא רגע לא פשוט עבור מרבית האוכלוסייה וזאת, בעיקר, בשל הלחץ הנפשי המתעורר בכל פעם מחדש לאור החשבונות שצריך לשלם, ההוצאות הרבות שיורדות באשראי, הוראות הקבע ועמם המינוס ההולך וגובר בחשבון הבנק, והחובות שמצטברים. למרות העבודה הקשה והשעות הרבות שהאוכלוסייה עובדת, המציאות בשטח מלמדת שמרבית המשפחות מתקשות לסגור את החודש. זה אמנם מצער, אך זו האמת – משפחות רבות מתמודדות עם בעיות כלכליות. המתח והחרדה הנלווים לאותן בעיות, עלולים לפגוע קשות בשגרת החיים, ומשפחות רבות מעידות שהבעיות הכלכליות משפיעות לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית שלהן וגורמות למועקה לא רק בפן הפיננסי, אלא גם ובמיוחד ברמה המשפחתית והאישית. המצוקה הכלכלית פוגעת קשות בשגרת החיים, גם מבחינה פרקטית וגם מבחינה רגשית. יתרה מכך, אל הבעיות הכלכליות מתווספות פעמים רבות גם בעיות נוספות ובכלל זאת נדודי שינה, כאבי ראש, עצבנות, פגיעה בזוגיות, בתפוקה בעבודה וכיוצא בזה.

 

​

קו העוני בישראל

​

קו העוני הוא מדד כלכלי חברתי, המתייחס לרמת ההכנסה המינימליות הנדרשות לאדם או משפחה. אדם או משפחה ייחשבו עניים אם סך הכנסותיהם נמוך מקו העוני, בהתאם למתודה של מדידתו.

​

בישראל קו העוני מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה. משמעות ההכנסה הפנויה החציונית היא הכנסה משפחתית מעבודה, הון ונכסים, אחרי מיסים ישירים ותשלומי העברה, שלחצי מהמשפחות יש הכנסה גבוהה ממנה ולחצי נמוכה ממנה. בשל צורת חישוב זו, קו העוני הוא יחסי ומושפע מהתפלגות רמת ההכנסות במשק. תחולת העוני היא אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני. ישראל מובילה לרעה ביחס למדינות המערב במדד העוני. קו העוני לזוג עומד על כ – 5,000  שקלים לחודש, וחיים בישראל יותר מ-1.8 מיליון עניים.